ניכיון שיקים
 
 
אנו מציעים שירות ניכיון שיקים מהיר, נוח ובתנאים ההוגנים ביותר                                               חברתנו בעלת ותק וניסיון רב בתחום ניכיון צ'קים מסחריים, תחום הנותן פתרונות תזרימיים מעולים לעסקים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

פקודת השטרות

 
נקודת המוצא בדיני שטרות הנה כי שטר מסוגיו השונים הנו שטר עביר – סחיר, ניתן לגלגל אותו מיד ליד.

יחד עם זאת.  סעיף 7(א) לפקודת השטרות מאפשר לאוחז השטר להגביל את עבירות השטר על ידי הוספת מילים האוסרות את העברתו או המורות על כוונה שהשטר לא יהיה עביר.

לכאורה, פקודת השטרות נשמע פשוט. אלא מה? בחיי המעשה קיימות טעיות נפוצות של מקרים בהם נדמה שהגבלנו את הסחרות, אולם מבחינה משפטית אין כל הגבלה והשטר ממשיך להיות סחיר על אף כוונת אוחז השטר להגביל את הסחרות בו.

 
 

פקודת השטרות - "פרשת הירש"

 
חלק ניכר מהאוכלוסייה סובר כי מחיקת המילה "לפקודת" שעל גבי השטר יגביל, כביכול, את הסחרות של השטר.

ברם, בית המשפט העליון בפסק דין ישן משנת 1960, ע"א 467/59 הירש נ' זוננבליק (להלן: "פרשת הירש"), קבע כי על אף מחיקת המילים "לפקודה" המסמך עדיין סחיר, הווה אומר, שגם אם כתוב על השטר "לפקודת" ובין אם כתוב "לנפרע מסוים" ללא המילה "לפקודת" השטר הוא עדיין סחיר.

לאור הלכת הירש, עלתה השאלה מה קורה במקרה שעל גבי השטר הותירו את המילה "לפקודה" אולם מנגד הוסיפו את המילה "בלבד".

 
 
 
פקודת השטרות
 
 
 

הגבלת הסחירות בשטר

 
עניין זה נידון לראשונה בבית משפט העליון בשנת 1967 בע"א 24/67 יעקב ו-הלה איגלברג נגד אברהם זיכרברוד, ארי בוקששתר (להלן: "פרשת איגלברג"). בית המשפט העליון קבע כי מקום שדברים של כותב שטרות משתמעים לכאן ולכאן, קרי ישנה סתירה פנימית על גבי השטר, הרי שיש לחזור לנקודת המוצא לפיה השטר עביר.

והנה בשנות ה 90 הגיע שוב לבית המשפט העליון מקרה דומה בו נידונה השאלה האם רישום המילים "למוטב בלבד" בכתב יד, לאחר המילה המודפסת "לפקודת" שוללת את העבירות השטר.

בית המשפט העליון בע"א 1560/90 משה ציטיאט נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, מח (4) 498, (להלן: הלכת ציטיאט) קבע כי המבחן לעבירות השטר הנו מבחן כוונת הצדדים. הנה כי כן, קבע בית משפט העליון, כי כוונת המושך בציינו את המילים "למוטב בלבד" ברורה. המושך מבקש כי הנפרע - והנפרע בלבד - יבוא וידרוש ממנו את פירעון השיק, לכן קובע בית המשפט העליון, כי שטר מסוג זה אינו עביר.

יושם לב שבהלכת ציטיאט המילים "למוטב בלבד" נרשמו בכתב יד ולא הודפסו מראש, לאור האמור נשאלת השאלה מה קורה מקרה שבו שני הביטויים הסותרים מודפסים מראש על גבי השטר.

עניין זה נדון לאחרונה בבית משפט העליון בע"א 6909/00 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' קבוצת אריה יצחקי בע"מ. בית המשפט העליון פסק כי הדיבור "לפקודת" המופיע כעניין שבשגרה בכל השקים הוא דיבור מיותר – שכן, הדין קובע ששיק הוא "לפקודה". לעומת זאת הדיבור "למוטב בלבד" מבטא כוונה ברורה לשנות מדיני הסחרות הרגילים. הוא נועד לשלול את העבירות. לפיכך, קובע בית המשפט העליון, כי במצב הדברים הרגיל, שבו מופיע הדיבור "למוטב בלבד" על שיק, הוא שולל את עבירותו של המסמך בדומה לדיבור "לנפרע בלבד, זאת, בין שהדיבור "למוטב בלבד" הוא בכתב יד ובין שהוא בדפוס.

לאור האמור, היינו מצפים שבתי המשפט יפסקו לאור מבחן כוונת הצדדים כפי שנקבע בהלכת ציטיאט. ברם, הלכה למעשה בתי המשפט ממשיכים בגישתם השמרנית. כך למשל, בית המשפט השלום בתל אביב  בפסק דין מאוגוסט 2008, ת.א. 56581/06 אלי בר לב בע"מ נ' עדני מיכל, קבע כי מקום שהודפסו על שטר המילים "שלמו ל-" ולא נרשמה אחריהן המילה "לפקודת" כלל, העדר הרישום אינו יכול להעיד כשלעצמו על כוונה להגבלת הסחירות.

כך גם בית המשפט השלום בתל אביב  בה.פ. 114023/95 ליאן אריה אוס נ' בנק לאומי קבע כי אין במחיקת המילה "לפקודה" בכדי לשלול את עבירות השטר.
למאמר מורחב על  בדיקת צ'קים  ואיך מבדילים בניהם 

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלניר יעוץ ושיווק עסקי בע"מ
יהודה הלוי 48 תל אביב,  6578202. טל': 5176111 – 03,   
פקס: 5172411 – 03, להב: 4286270 – 054, ניר: 4286271 – 054